כולם אותו הדבר

זה כמו וורדפרס

גם זה ב-וורדפרס

נבנה ב-וורדפרס

משכפלים את עצמם

יש יותר מ-1000 רופאים בישראל העוסקים באסתטיקה. רק ברמת החי"ל יש מעל 200. כולם משתמשים במערכת בלוגים Wordpress* שכלל אינה מותאמת לעולם הרפואה, מציגים את אותם טיפולים, את אותו טופס השארת פרטים, את אותה גלריה של לפני ואחרי וקונים את אותם מכשירים וחומרים מאותם ספקים. אז רגע, מה ההבדל ביניהם? שלאחד קוראים דוקטור שניידר ולשניה דוקטור ויינר? הגיע הזמן לחשוב אחרת ולהתקדם, כן, להתקדם.


* נציין כי יש לקוחות ששוכרים מפתחים המציעים פתרון אחר, אך הדרישות נותרות זהות וכך גם התוצאה הסופית.

כאשר הטכנולוגיה היא קוסמטיקה

זה לא הרופאים אשמים, פשוט זה מה שיש, וזה זול, מהיר, זמין. ככלל, אין טכנולוגיה אשר תניע חדשנות אל מול המדיניות הנגזרת והמזינה את הכלכלה הקיימת. זו יוצרת דטרמיניזם המכפיף את הרצוי לטכנולוגיה קיימת מתוך אמונה כי עצם קיומה יחולל שינוי.

וורדפרס גם לא אשמה. היא נהפכה להיות ברירת המחדל בשוק בלי שום מחשבה על מידת ההתאמה שלה. במקור פותחה בשנת 2003 מתוך רצון לאפשר פיתוח אתרי תוכן אישיים (CMS) כמו בלוגים, וקלות השימוש בה הביא מפתחים רבים להציע אותה ללקוחות כאילו הייתה one size fits all. זו השגיאה.

המרדף אחר המקום הראשון בגוגל

בעלי עסקים רבים נלחמים להיות בדף הראשון בתוצאות החיפוש של גוגל. הם בודקים כל יום ומעסיקים "מומחים" תחת הכותרת אפופת סוד SEO אשר גובים אלפי ש"ח בחודש כדי לבצע שינויים בטקסטים של האתר, מתוך פחד שמה לא יבואו לקוחות. לעיתים הדבר נהפך לאובססיה המזינה את עצמה.

במרדף אין סופי זה שאין בו מנצחים כמו במשחק איקס מיקס דריקס, בגלל מדיניות גוגל, בגלל פרסומות מהן גוגל מרוויחה, בגלל שהתחרות היא מול מאות ואלפי אחרים, בגלל שזה בא על חשבון איכות האתר ועל חשבון הלקוחות, בגלל שזה בא על חשבון שיפור השירות בעסק עצמו, בגלל שהלקוח לא תמיד יבחר במקום הראשון או השני, בגלל שזה עולה המון כסף ואין שום הבטחה להשארת ליד, בגלל ששיטת דפי הנחיתה מנתקת את המשתמש מהמערכת האורגנית של אתר המותג, בגלל שזה פותח פתח לשרלטנות וניצול.

חסם מספר 1:

הטמעה של משהו חדש שמערער על צורת עבודה וחשיבה קיימת דורש שינוי תרבותי אשר מעורר מדיניות הגנתית מפני שינויים (מצד הפרט והארגון). דרושים "אמיצים" כדי לנוע בכיוון הנגדי, לפחות בשלב ראשון. על זאת יש להוסיף את החינוך המקצועי של הרופאים, כפי שקון תיאר, הדוגל בהיצמדות ל"אמת מדעית" כל עוד אין רצף של סתירות בנתונים.

חסם מספר 2:

למרות השינויים הניכרים באופן צריכת המדיה, המעבר ליישומי מובייל והתחרות העזה על תשומת הלב, אתרי המרפאות נותרו זהים לאורך השנים בגלל היעדר קיומו של פתרון חלופי ובעיקר, צורת חשיבה. מרבית הרופאים פחות מבינים בתחום הדיגיטל והפסיכולוגיה של המשתמש. כך למשל, לשים סתם רשימת טיפולים לא מעודדת כל הבנה האם הטיפול מתאים לי?